בטוח לאומי-סניף ירושלים נ' הדר (דולב) חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

בפני תביעה בסכום של 185,423.40 ₪. בכתב התביעה, שהוגש בסדר דין מקוצר, תבע התובע השבה של קצבת תלויים אותה שילם למר ראובן מסנגיסר, שהינו הצד השלישי בתיק זה (להלן- "הזכאי לגמלה"), עקב מות אשתו בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.5.97. בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים תבע התובע מאת הנתבעות השבת 80% מסכום הגמלאות המשולם לזכאי לגמלה.

בבקשת רשות להתגונן טענו הנתבעות שעל התובע להפעיל את זכות הזקיפה המוקנית לו בסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1985 (להלן- "חוק הביטוח הלאומי") ולהימנע מלשלם לזכאי לגמלה את הקצבאות שלהן הוא זכאי, וזאת חלף תביעת ההשבה מהנתבעות.

במקביל שלחו הנתבעות הודעה לצד השלישי כנגד הזכאי לגמלה, אשר מצידו שלח לתובע הודעה לצד הרביעי.

לאחרונה הותר לנתבעות לתקן את כתב הגנתן ולהוסיף טענה נוספת, לפיה יש לערוך את החישוב הכספי של התביעה בדרך אחרת מזו אשר חושבה על ידי התובע.

הקטנת הגמלאות לפי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

טענות הנתבעות

הסוגיה המרכזית הטעונה הכרעה הינה האם על התובע לזקוף את הפיצוי שקיבל הזכאי לגמלה מאת הנתבעות, ולהקטין בהתאמה את הגמלאות המשולמות לו, כאמור בסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, חלף תביעת השיבוב המופנית כנגד הנתבעות.

הנתבעות טענו שהגיעו להסדר פשרה עם הזכאי לגמלה במסגרת תביעת הפיצויים שהגיש נגד המזיק בת"א 39588/99. ביום 10.7.01 הודיעו הנתבעות והזכאי לגמלה לבית המשפט על כך שביום 5.7.01 הגיעו להסדר פשרה, לפיו תדחה תביעת עיזבון המנוחה והתלויים, ולפנים משורת הדין ישולמו לצד השלישי 395,045 ₪. הסכם הפשרה האמור קיבל תוקף של פסק דין.

במסגרת ההסכם התחייב הזכאי לגמלה להימנע מהגשת כל תביעה או דרישה לתובע, לרבות תביעת תלויים. עוד התחייב הזכאי לגמלה לפצות ולשפות את הנתבעות על כל דרישה או תביעה אשר תוגש כנגדן בגין כל סכום שהן תידרשנה לשלם למוסד לביטוח לאומי.

לטענת הנתבעות, התברר להן בדיעבד, שהזכאי לגמלה הסתיר מהן מידע מהותי, ולא עמד בהתחייבותו, ועוד טרם תחילתו של המשא ומתן בין הצדדים פנה לתובע והגיש תביעת תלויים. על התביעה האמורה נודע לנתבעות לטענתן רק כאשר הוגשה כנגדן התביעה שבפני.

במהלך הדיון בתביעת העיזבון והתלויים פנו הנתבעות לטענתן למל"ל, ואולם רק במועד הגשת התביעה נודע להם שתביעתו של הזכאי לגמלה הוכרה על ידי התובע עוד ביום 7.11.97, היינו, כשלוש וחצי שנים לפני שפנו הנתבעות לתובע לברר מהן זכויותיו.

לטענת הנתבעות, הזכאי לגמלה העדיף לקבל את סכום הנזקים בסכום חד פעמי, ולא בצורת גמלאות. לאור רצונו הסובייקטיבי, יש לשלול ממנו את גמלאות המל"ל.

כן טענו הנתבעות שאין להיענות לתביעת התובע, בשל כל אחד מהטעמים הבאים:

(1) בנסיבות שנוצרו נהנה הזכאי לגמלה מכפל פיצוי, מהנתבעות ומהתובע כאחד, בעוד שהן עצמן נדרשות לשלם את כפל הפיצוי. כיון ששילמו פעם אחת, לא מוטלת עליהן חובה לתשלום נוסף;

(2) שעה שחל סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, לא חלות הוראות ההסדר בין הצדדים, ולפיכך אין לתובע זכות תביעה נגדן;

(3) התובע הטעה אותן במידע שמסר להן, בעוד שהן עצמן ערכו כל בדיקה שהיה באפשרותן לערוך. על התובע, בהיותו מוסד ציבורי, חלה חובת תום הלב, וכיון שהטעה אותן אין לקבל את תביעתו.

טענות התובע

התובע טען שבנסיבות העניין אין לעשות שימוש בזכות הזקיפה, וזאת בשל מספר טעמים: